גלובס אורח
|
פורסם: שני 02.07.07 11:19 נושא ההודעה: חוסר עניין בעמדת המתלוננות. חוסר רגישות. חוסר נימוס. וכן, גם חוסר סבירות קיצוני |
|
|
חוסר עניין בעמדת המתלוננות. חוסר רגישות. חוסר נימוס. וכן, גם חוסר סבירות קיצוני. הבטן הרכה של מני מזוז - האם בג"ץ יכה בה?
בבואו לסגור את עיסקת הטיעון, היועמ"ש מזוז שמע בעצמו את פרקליטי קצב, אך שלח את המתלוננות לפרקליט מחוז ירושלים, אלי אברבנאל. לא רק שהמתלוננות נשלחו לדרג נמוך,אברבנל מראש הטיל ספק באמינותן. ואז, אברנבנל הורה למתלוננות להתייצב אצלו תוך שעה, ויעץ להן לבוא בלי פרקליטיהן. מה הולך כאן?
מתי גולן 15:57 1/7/07
החלטת הבג"ץ היום (א`) לא אומרת שעיסקת הטיעון עם משה קצב מתבטלת וחוזרת לבדיקה מחודשת אצל היועץ מני מזוז ופרקליטיו. ההחלטה קובעת רק שהיועץ צריך לתת עד מחר את תשובתו לעתירות. אבל, זה לא מעט, שכן השופט סלים ג`ובראן היה יכול לפסוק שהנימוקים בעתירה אינם מבוססים דיים, ולפיכך בית המשפט לא יתערב. הוא עדיין יכול לעשות זאת לאחר שתוגש תגובת המדינה לעתירות.
כדי שהעיסקה תוחזר לבדיקה מחודשת, צריך שהבג"ץ ישוכנע שהחלטת היועץ היתה בלתי סבירה באופן קיצוני, כפי שכולם כבר יודעים. יש הסבורים שענין חוסר הסבירות הקיצוני כל כך קשה להוכחה, עד שהסיכוי שהבג"ץ יקנה אותו קלוש עד אפסי. לא בטוח שזה כך.
איפוא מודעה
הבטן הרכה של החלטת היועץ? בעיקר, ביחס אל המתלוננות. אפשר לומר על מזוז הרבה דברים, אבל אי אפשר לייחס לו חוסר נסיון אחרי עשרות שנים בפרקליטות. הוא לא יודע שצריך לאפשר לצד השני אותו זמן, אותו יחס, לפני שעושים הסכם טיעון? למה מזוז שמע את פרקליטי קצב בעצמו, בעוד שאת המתלוננות שלח אל פרקליט מחוז ירושלים אלי אברבנאל?
זה לא רק ענין של דרג יותר נמוך למתלוננות, אלא פגם מהותי. שכן אברבנאל, לאורך כל הדרך, התנגד לסעיפי האונס, ובכלל היה ספקני יותר לגבי איכות הראיות. מן המפורסמות שאדם שיש לו עמדה מתקשה להודות באי נכונותה. כלומר, מזוז שלח את המתלוננות לא רק אל דרג נמוך יותר, אלא אל דרג שמלכתחילה הטיל ספק באמינותן.
אנחנו כבר יודעים שאברבנאל טילפן אל המתלוננות והורה להן לבוא אליו תוך שעה. שעה מחורבנת אחת בשביל להכין תשובה למסמך שהן לא ידעו על קיומו, ולא את תוכנו. ואיך אפשר להסביר שאברבנאל יעץ למתלוננות שאינן צריכות לבוא עם פרקליטיהן? מה זה צריך להיות? איזו מין התנהגות זו, ואני לא מדבר רק על הפן המשפטי.
באמת לא צריך להכביר מלים, הדברים הרי כל כך ברורים: העיסקה היתה כבר תפורה, ולמזוז ואנשיו לא היה כל ענין לשמוע מה יש למתלוננות לומר. ההתנהגות כלפיהן מלמדת על חוסר רגישות קיצוני; על חוסר נימוס קיצוני. וכן, בהחלט, גם על חוסר סבירות קיצוני.
הציבור הוא העליון, ולהיפך
בצמתים כאלה של משבר מגיחה לפעמים האיכותיות החבויה בחלק מהציבור הישראלי. מעטות המדינות בהן היו אזרחים כה רבים יוצאים לכיכר העיר כדי למחות על נושא משפטי. לכן, הקפאת עיסקת הטיעון היא נצחון לציבור. וגם לבית המשפט העליון, שבמקרים כאלה מוכחת חיוניות התערבותו בנושאים ציבוריים, וגם חוקתיים.
http://www.globes.co.il/serve/ |
|